01
השלום הראשון
Bloo מאמין שיום טוב מתחיל בנפנוף ובלוח שנראה טיפה בלתי אפשרי. הוא הכי אוהב את המהלך הראשון, כי הוא הופך מסגרת מלאה לבנים לשאלה קטנה אחת.
טקס הפתיחה שלו: קודם לנופף, אחר כך להסתכל, ולחגוג מוקדם.
זה עם השעון
Blooהחלק האמיץ בא אחרי ההתנדנדות.
Bloo הראשון לנופף, הראשון להתנדב, ומדי פעם גם הראשון להחליק את הלבנה הלא נכונה בביטחון עצום.
- במשחק
- מציץ בשעון היד בין לוח ללוח, ומסתובב כשמנקים אחד.
- כוח־על
- להפוך “אולי” ל“בואו נסתכל.”
- הסימן
- כשהוא לחוץ, הוא מציץ בשעון. כשהוא מאוד לחוץ, הוא מציץ פעמיים.
- המהלך האהוב
- החלקה בטוחה, ואחריה סיבוב בטוח עוד יותר.
Bloo — בועת הטקסט: דחיפה קטנה אחת. ואז רואים מה קורה.
לפני המהלך הבא
עוד קצת Bloo.
בכל בוקר, כששערי הכפר מתעוררים בנקישה, Bloo כבר עומד על המשבצת הכי מוארת בדרך ומציץ בשעון היד. הוא קורא לזה קו זינוק. Peach קוראת לזה מקום מצוין להימנע ממנו כדי לא למעוד. Sprout קורא לזה מרגש. Bloo קורא לזה יום שלישי.
עליז, אמיץ, תמיד מוכן לכיף. Bloo לא נמצא שם כדי לפתור את הלוח בשבילכם, רק כדי להפוך את החדר לידידותי יותר בזמן שאתם מוצאים את הדרך.
02
התנדנדות אמיצה מאוד
אחר צהריים אחד לבנה מסרבת לזוז. Bloo מנסה מהלך הרואי, מהלך דרמטי, ומהלך שהוא מתאר כמתקדם. הלבנה אומרת לא לשלושתם. אף אחד לא צוחק. ביטול המהלך החינמי מחזיר את הלוח, והחברים שלו פשוט מפנים מקום לניסיון נוסף.
להיתקע זה לא הסוף. זה רק האמצע.
03
לפנות מקום לתרועה
Bloo מגלה שאומץ מדבק. כשהוא מריע לתוכנית הזהירה של Peach ולניסוי הקטן והמוזר של Sprout, כל הכפר מרגיש גדול יותר. הניצחון הבא שייך לכל מי שפינה לו מקום, והוא מסתובב בשביל כולם.
המהלך הכי טוב שלו הוא זה שמשאיר אחריו קצת ביטחון.